תעסוקת ערבים מחקר מ2010

פוסט 10 מתוך 12
תעסוקת ערבים מחקר מ2010

תעסוקת ערבים מחקר מ2010

ה

תעסוקת ערבים מחקר מ-2010 הוכן לכנס קיסריה

תקציר

תופעת התעסוקה של הערבים בישראל, המהווים כ– 1.5 מיליון איש, מורכבת מאד ומהווה אתגר משמעותי לישראל ולכלכלתה. שיעור השתתפות הערבים בישראל בשוק העבודה נמוך משאר אוכלוסיית ישראל והוא מהנמוכים בעולם. מצב זה בעייתי מנקודת הראות של הפרט ושל הערבים בישראל כמיעוט לאומי, ויכולות להיות לו השלכות מרחיקות לכת על יחסי המיעוט הערבי והמדינה ומוסדותיה. המצב בעייתי באופן מיוחד גם מנקודת הראות של צדק חלוקתי ושל צמיחה כלכלית של המשק הישראלי.OECD תעסוקת הערבים וסגירת הפערים בינם לבין היהודים בישראל הן גם אתגרים חשובים שמדינות העמידו לפני ישראל. בתקציר זה נציג את עיקר הבעיות העומדות לפני תעסוקת הערבים והפיתוח הכלכלי שלהם ואת ההמלצות העיקריות שיש בהן בכדי לשנות את מצבם.

א. בעיות עיקריות בתחום תעסוקת הערבים

1. בישראל מתקיימות שתי כלכלות באותו מרחב: האחת כלכלה יהודית מפותחת, מתקדמת ודוהרת קדימה, והשנייה כלכלה ערבית מפגרת ולא מפותחת, אשר סבלה מאפליה מוסדיתבמשך שנים ארוכות. חלק מהתוצאות החמורות ביותר הן רמת עוני גבוהה בקרב הערבים, פערים גדולים בין יהודים וערבים, ניכור הערבים מהמדינה ומוסדותיה ופגיעה ברורה בתל"ג ובמשק הישראלי.

2. בתנאי שוויון בין גברים ערבים לגברים יהודים מבחינת ענפי תעסוקה והכנסה, התמורה של הגברים הערבים השכירים הייתה יכולה לעמוד על 37 מיליארד ש"ח. היום היא עומדת על 27 מיליארד ₪ בלבד. היינו, עלייה של כ– 10 מיליארד ש"ח או של 36% , בהינתן שוויון. בנוסף לכך, בתנאי שוויון בין נשים ערביות ליהודיות התמורה לשכירות בכוח העבודה הנשי הערבי הייתה יכולה לעמוד על 28 מיליארד ש"ח, לעומת 7 מיליארד ש"ח בהווה. היינו, עלייה של כ– 21 מיליארד ש"ח או כ– 300% לעומת המצב הקיים. המשמעות של הדבר היא שהפוטנציאל האבוד של המשק הישראלי כתוצאה מאי–מימוש הפוטנציאל של כוח העבודה של נשים וגברים ערבים מסתכם בכ– 31 מיליארד ₪ .( בשנה (על בסיס נתוני שנת 2006

3. ישנם היום כ– 13,500 אקדמאים ערבים בלתי מועסקים. הסקר החברתי של הלמ"ס ( 2008 ) מלמד כי כ– 9,000 מתוך כ– 10,000 נשים ערביות אקדמיות בלתי מועסקות מוגדרות כמיואשות מלמצוא עבודה. לצדן יש עוד 3,500 גברים אקדמאים ערבים שאינם מועסקים. בעוד חמש שנים – אם תימשך מגמת חוסר ההתערבות הממשלתית הרצויה בתעסוקת הערבים – צפוי שמספר האקדמאים הערבים אשר ייכנסו למעגל הבלתי מועסקים יגיע לכ– 30,000 איש.

4. הפערים הכלכליים בין יהודים לערבים בישראל הם תהומיים ומתרחבים עם הזמן, והם גדולים פערים אלה מתבטאים בין היתר ב: .OECD מהפערים במדינות(א) שיעור השתתפות בכוח העבודה: שיעור ההשתתפות בקרב הערבים עומד על 42% , לעומת 59% בקרב היהודים.

(ב) הכנסה לנפש: בשנת 2007 עמד השכר החודשי הממוצע ברוטו במגזר הערבי על 5,419 ש"ח, בעוד השכר הממוצע בקרב היהודים עמד על 8,056 ש"ח. כמו כן, שכר העבודה לפי שעה של ערבינמוך בכ– 30% משכר עמיתו היהודי בעל השכלה דומה. בין הנשים הערביות לנשים היהודיות . הפער מגיע עד ל– 23%

(ג) רמת העוני: כ– 50% מהמשפחות הערביות חיות מתחת לקו העוני (לאחר תשלומי העברה

ומסים), לעומת כ– 15% מהמשפחות היהודיות.

(ד) משלח יד וענף כלכלי: לדוגמה, רק 1% מהמועסקים בענף הטכנולוגיה העילית הם ערבים.

(ה) שיעורי אבטלה.

(ו) רמות פיתוח מקומיות.

(ז) נגישות לעבודה.

(ח) נגישות לסיוע פיננסי.

(ט) מחסור באזורי תעסוקה ותעשייה: הממצאים מראים כי רק 2.4% מסך כל שטחי התעשייה

בישראל נמצאים ביישובים הערביים. בנצרת עילית, לדוגמה, שבה כ– 42 אלף תושבים, יש

חמישה אזורי תעשייה, שטחו של אזור התעשייה ציפורית בלבד הוא כ– 6,000 דונמים, היינו הוא גדול מכל שטחי התעשייה המפותחים בכל היישובים הערביים במדינה גם יחד. לעומת זאת נצרת – העיר הערבית הגדולה ביותר בישראל ואשר יש בה כ– 66 אלף תושבים – יש כ– 150 דונמים בלבד של שטחי תעשייה.

5. שיעור ההשתתפות של נשים ערביות בישראל בכוח העבודה הוא מהנמוכים ביותר בעולם. שיעור ההשתתפות שלהן מגיע היום לכ– 21% , לעומת 57% בקרב הנשים היהודיות. שיעור זה הוא מהנמוכים ביותר בעולם ונמוך מהממוצע בעולם הערבי, וכמובן נמוך דרסטית מהממוצע של מדינות למצב זה של הנשים הערביות השלכות רבות ומגוונות, בכללן: הגברת מצב העוני; אי–מיצוי .OECD הפוטנציאל הכלכלי של המשק; העמקת הפערים בין יהודים לערבים; עיכוב ההתפתחות של מעמד בינוני ערבי; העצמת תחושות הניכור מהמדינה וממוסדותיה; ופגיעה במעמדן של הנשים בכלל.

6. כמיהה חזקה מאוד של גברים ערבים ונשים ערביות לצאת לעבודה. בשנת 2008 עמד שיעורההשתתפות של הגברים הערבים בשוק העבודה על כ– 62.4% , גבוה מזה של הגברים היהודים 61.5% ). מחקרו של יוסף ג'בארין מצא ש– 43% מהנשים הערביות הבלתי מועסקות בשכר ) מוכנות להיכנס מיד למעגל התעסוקה אם הדבר יתאפשר. המסקנה היא שאם מוסיפים את שיעור הנכונות לעבוד לשיעור המשתתפות בכוח העבודה בפועל (כ– 21% ) נקבל שיעור הדומה לזה של משתתפות יהודיות בכוח העבודה.

7. ההון האנושי הערבי מתקדם עם השנים, אך עדיין קיימים פערים לעומת עמיתיהם היהודים.לדוגמה, עם השנים חלה התקדמות ניכרת בקרב הערבים בתחום החינוך: בין השנים 2007-1961 חלה עלייה של ממש בחציון שנות הלימוד – מ– 1.2 שנים ל– 11.3 , היינו עלייה של למעלה מפי 9 משנת 1961 . עם זאת, עדיין קיימים פערים בתחום ההשכלה בין ערבים ליהודים, בייחוד בתחום ההשקעה הממשלתית בחינוך. חשוב לציין שהעלייה בתחום החינוך לא באה לידי ביטוי בתחום התעסוקה בצורה משמעותית והולמת, דבר חסר תקדים בכלכלה העולמית ובהשוואה לנתוני דוח .OECD

ב. המלצות עיקריות לקידום תעסוקת גברים ערבים ונשים ערביות בישראל

1. יש לגבש תכנית ממשלתית כלכלית מקיפה, אסטרטגית וארוכת טווח להעלמת הפערים הכלכליים התהומיים בין יהודים לערבים בישראל ולפיתוח תעסוקת הערבים. התכנית שהממשלה הציעה לאחרונה היא מוגבלת ותחול ב– 13 יישובים בלבד, היא מצומצמת מאוד מבחינת ההשקעה הציבורית בפיתוח הכלכלה המפגרת של החברה הערבית בארץ ואינה מתייחסת להיבטים רבים שיכולים להביא לשינוי הרצוי. בנוסף לכך, אחת מהמטרות העיקריות של התכנית הממשלתית היא למנוע הגירה "שלילית" של ערבים. היינו, מניעת הגירתם מיישובים ערביים לישובים יהודיים.לצורך מטרה זו מתוכנן להשקיע נתח נכבד ממשאבי התכנית – כ– 301.4 מיליון ש"ח – לציפוף יתר של היישוב הערבי. מטרה זו אינה סבירה, פוגעת קשות בחברה הערבית ובהשתלבות שלה בכלכלה הישראלית ומעצימה את הדרתם המרחבית והכלכלית של הערבים.

המטרות העיקריות של התכנית שאנו מציעים הן:

(א) לצמצם בצורה מקסימלית את האפליה נגד ערבים בתחום התעסוקה והפיתוח הכלכלי.

(ב) לקבוע יעדים שנתיים ברורים של מכסות לקליטת עובדים ערבים וערביות במגזר הממשלתי

ובחברות הממשלתיות.

(ג) להציע תמריצים למגזר הפרטי לקליטת עובדים ערבים.

(ד) לפתח את הכלכלה המקומית הערבית, תוך כדי יצירת סביבה הולמת וכדאית לפיתוח כלכלי.

(ה) לנצל את המיקום המיוחד של הערבים במזרח התיכון לשם פיתוח כלכלי, במיוחד בתחומי

הטכנולוגיה העילית.

(ו) לשפר את ההון האנושי הערבי כך שיתאים לאתגרי העתיד ולשינויים הכלכליים המתרחשיםבישראל ובעולם.

(ז) לנצל את כוח העבודה הערבי לשם הגדלת חלקו בכלכלה הישראלית ובתל"ג השנתי.

2. יש לנצל את הביקוש הרב והעולה של ההשתתפות בכוח העבודה בקרב נשים ערביות. המחקר האמפירי הרחב שערך יוסף ג'בארין התבסס על מדגם של 1,500 נשים ערביות. המחקר מפריך אתההשערה הרווחת, הגורסת שנשים ערביות אינן עובדות מסיבות תרבותיות וחברתיות. במחקר נמצא שהסיבה העיקרית לשיעור הנמוך של נשים ערביות המשתתפות בכוח העבודה היא מחסור במקומות עבודה. יתרה מזו, הרוב המכריע של הנשים הבלתי מועסקות ( 73% ) מעדיפות לעבוד בתוך היישוב, קרוב לביתן, בגלל ריבוי תפקידיהן.

3. יש לאכוף וליישם את החוקים הקיימים לקידום תעסוקת ערבים במגזר הציבורי כפי שמחייבהחוק הקיים. החלטות הממשלה בקשר להעלאת שיעור המועסקים הערבים במגזר הציבורי הן התחלה חשובה. עם זאת, אנו סבורים כי יש להרחיב את החלטות הממשלה הללו ולהבחין בין דרגות שונות בשירות הציבורי כך שהשיפור בשיעור התעסוקה של הערבים יתרחש בכל הדרגות, ולא רק בדרגות הנמוכות.

4. יש לדרוש מחברות הניגשות למכרזים ממשלתיים לעמוד בשיעור העסקה מסוים של ערבים(שיגדל עם הזמן).

5. יש לדרוש מחברות המקבלות מענקים מהמדינה (כגון מפעלים מאושרים ומענקי מדען ראשי)לעמוד בשיעור העסקה מסוים של ערבים.

6. יש להעלות את היעד הממשלתי שנקבע על 10% עובדים ערבים במשרדי הממשלה עד שנת2012 ולהעמידו על 15% . לשם כך יש להגדיל באופן ניכר את מכסות התקנים הייעודיים לאוכלוסייה הערבית.

7. יש להרחיב את תחולת החוק ואת החלטות הממשלה לשילוב עובדים ערבים במשרדי הממשלה ובחברות ממשלתיות גם לקבלני מיקור החוץ של הממשלה בתחומי הטכנולוגיה העילית. כיום מועסקים בפרויקטים במיקור חוץ לממשלה אלפים רבים של אנשי טכנולוגיה עילית.

8. יש לעודד ולתמרץ את המגזר הפרטי היהודי לקלוט עובדים ערבים. על מנת לשפר את שיעוריהתעסוקה הדלים של הערבים במשלחי יד רבים אנו ממליצים לפעול בשני מישורים – החקיקתי וההסכמי:

(א) במישור החקיקתי יש לחייב את כל החברות הציבוריות המעסיקות מעל מספר מסוים של עובדים לפרסם בדוחותיהן הכספיים התקופתיים את שיעור המועסקים הערבים אצלן.

(ב) במישור ההסכמי יש לקדם שיתופי פעולה בין המעסיקים, משרדי הממשלה והעמותות המתמחות בתעסוקת ערבים. חברות שיהיו מעוניינות לשפר את שיעור המועסקים הערבים בהן יפנו אל העמותות, ואלה יספקו להן את הידע והכלים הנדרשים לכך. תפקיד משרדי הממשלהיהיה לבנות חבילת תמריצים שימשכו חברות לכיוון זה.

9. יש לעודד פירמות להתמקם באזורי תעשייה ותעסוקה בערים וביישובים ערביים. על הממשלה לפעול להגדלת השטחים המיועדים לתעשייה ברשויות המקומיות הערביות ושטחי התעשייה המשותפים לרשויות מקומיות ערביות ויהודיות ולעודד פירמות – גם על ידי סובסידיות – להתמקם בשטחים אלו.

10 . יש לקדם את החברה הערבית כשער הטכנולוגיה העילית לעולם הערבי. יש לנצל את מקומה שלהחברה הערבית בישראל ובעולם הערבי. בישראל קיים הידע הטכנולוגי, ולחברה הערבית יש השפה הערבית וכוח האדם המתאים לשם התמחות בתרגום שפות תכנות ותכניות בתחום המחשבים לשפה הערבית. לצורך פיתוח הטכנולוגיה העילית בחברה הערבית מומלץ לנקוט את הצעדים העיקריים שלהלן:

(א) הכשרה מקצועית. הגברת רמת הידע והמיומנות של האוכלוסייה הערבית על ידי הכשרהמקצועית בתחום הטכנולוגיה העילית בנוסף לשיפורים במערכת החינוך הערבי על מנתשתתאים מבחינת תשתיות פיזיות ומבחינת תכנים וסטנדרטים למערכות החינוך המתקדמות של ישראל והמערב. יש לערב מעסיקים מענף זה בהכשרה המקצועית, דבר שיתרום לגידול בשיעורי התעסוקה ובשדרוגה.

(ב) שיתוף מכללות ערביות בהכשרה לטכנולוגיה עילית: יש לעודד את המכללות להקים מרכזי הכשרה טכנולוגיים בשיתוף המעסיקים והממשלה. על המרכזים להציע תכניות הכשרה לטכנאים והנדסאים, תכניות השתלמות ותכניות הסבה מקצועית. הכשרת טכנאים, הנדסאיםובעלי מקצועות אחרים צריכה לכלול התמחות בחברות עסקיות (כיום יש כ– 6,000 אקדמאיות ערביות בלתי מועסקות, בוגרות מכללות לחינוך).

(ג) פיתוח מרכזי תעסוקה של טכנולוגיה עילית. מרכזים אלה יכללו תמריצים ממשלתיים שיהיה בהם כדי למשוך מפעלי טכנולוגיה עילית למרקמים העירוניים הערביים. דבר זה יש בו כדי לאפשר תעסוקה הולמת לאקדמאים ערבים וערביות, הכנסה נאותה והאצת הפיתוח הכלכלי המקומי של היישובים הערביים.

(ד) קמפיין תעסוקת הערבים בחברות הבין–לאומיות בישראל. קמפיין ציבורי ממוקד שיכוון כלפי החברות הבין–לאומיות הממוקמות בישראל שיעסיקו ערבים כמקובל במדינות מתוקנות.

11 . יש ליזום הקמת מפעלי עוגן של חברות ישראליות או בין–לאומיות מובילות שיבססו מרכזי טכנולוגיה עילית ביישוב ערבי אחד בגליל, אחד במשולש ואחד בנגב.

12 . יש לתמרץ קליטת אקדמאים ערבים בענף הטכנולוגיה העילית. תכניות מסלול תעסוקה של התמ"ת הן הכיוון הנכון, אך דרוש קיצור הליכים לעידוד השימוש בהן. ניתן לשפרן על ידי מתן מכסה למספר הכולל של העובדים הערבים ולא למספר מחייב לכל חברה בנפרד. בצד זה ישנה תעשייה שלמה של עבודות תומכות טכנולוגיה עילית (למשל בדיקות למכשירים סלולריים ובדיקת אפליקציות אינטרנט) שניתן לאיישן באנשים שאינם בוגרי מדעי מחשב והנדסה.

13 . יש לערוך קמפיין ציבורי מטעם הממשלה וארגוני החברה האזרחית לצמצום האפליה בתעסוקת ערבים במגזר הפרטי. המטרה היא להביא לידי שינוי התנהגותי ומנטלי במגזר הפרטי היהודי ביחסו לעובדים ערבים. סקר המעסיקים שבוצע בשנת 2009 על ידי ארגון קו משווה מצא שמרבית המנהלים היהודים חושבים שקיימים בשוק העבודה מועמדים מתאימים לתפקידי ניהול בקרב האקדמאים מהחברה הערבית, אך בו בזמן שיעור ניכר מהם ציינו שיש העדפה בקרב מעסיקים יהודים שלא להעסיק אקדמאים ערבים. כמו כן, התעשיינים סבורים שארגון המעסיק אקדמאים מהמגזר הערבי עשוי ליהנות מתוספת כוח אדם איכותי, מיתרון בשוק המגזרי ומהלימה לתפיסות של אחריות חברתית.

14 . יש ליצור סביבה פיזית ועסקית הולמת של אזורי תעשייה ותעסוקה בערים וביישובים הערביים. יש לפתח את אזורי התעשייה הקיימים ביישובים הערביים וליצור סביבה הולמת כדי למשוך אליהם תעשיות חדשות וכדי לעודד יזמים ערבים לפתח עסקים באזורים אלה. בנוסף לכך, מומלץ מאוד לחזק את הבסיס הכלכלי של הרשויות הערביות על ידי הקמת מסגרות ייעודיות כגון חברות כלכליות ועמותות למסחר ולתיירות.

15 . יש להפוך את אזורי התעשייה בצפון הארץ לאזורים משותפים של רשויות ערביות ויהודיות ולאפשר פיתוח אזורים משותפים ברחבי הארץ. יש לשתף את הרשויות הערביות בניהול, בקידום ובחלוקת הכנסות של אזורי תעשייה רחבים בצפון הנמצאים בקרבת יישובים ערביים, כגון אזורי התעשייה באזור סח'נין ואזור התעשייה ציפורית.

16 . יש להקים קרן של 2 מיליארד ש"ח למתן ערבויות ממשלתיות לקידום יזמים ערבים ועידוד יזמים להקים עסקים בתחומי הרשויות המקומיות הערביות. מומלץ מאוד שהקרן תסתמך על הליכים פשוטים וקלים ולא כאלה ש"יגררו" את היזמים שנים על גבי שנים או כאלה שיבריחו אותם. יש בנמצא קרן כזו, שהוקמה לאחרונה ביוזמת הרשות לפיתוח כלכלי, בהיקף מצומצם של 180 מיליון ש"ח. אנו ממליצים להרחיב את הקרן בצורה דרסטית.

17 . יש להכיר ביישובים הערביים הלא מוכרים בנגב, המאכלסים כ– 70,000 תושבים, ולפתח את התשתיות שלהם כדי ליצור בהם מקומות תעסוקה נאותים. יישובים לא מוכרים אלה דומים .OECD למשכנות עוני, והם מחוסרי תשתיות פיזיות ותעסוקתיות ברמה שאין לה אח ורע במדינות

18 . יש להשקיע בהון האנושי הערבי ובחינוך הערבי. להשכלתם של הערבים בישראל השפעה מכרעת על מצבם התעסוקתי – מבחינת שכר, שיעור ההשתתפות בשוק העבודה ושיעור האבטלה וכן מבחינת רמת משלח היד ופריון העבודה. אנו ממליצים לשדרג באופן ניכר את ההשקעה בחינוך במגזר הערבי (שסובל כיום מתת–השקעה) בכל רמות החינוך, החל במעונות היום וגני הילדים וכלה בהשכלה הגבוהה. בכל שדרת החינוך יש לפעול להגדלת המשאבים הכספיים, הקטנת מספר הילדים בכיתות, תוספת שעות הוראה, שיפור איכות ההוראה, הקמת מוסדות חדשים וחיזוק מוסדות קיימים. כמו כן, יש לשים דגש על תכנים אשר יסייעו בהשתלבות עתידית בתעסוקה, למשל חיזוק השליטה בעברית ובאנגלית והקניית מיומנויות הכרחיות בתעשיות עתירות הידע.

19 . יש לעודד את התעסוקה של נשים ערביות. אנו ממליצים על צעדים ממוקדים לעידוד התעסוקה בקרב נשים ערביות שיכללו מספר רכיבים:

(א) הקמת מרכזי תעסוקה לנשים ברוח מרכזי התעסוקה שהוקמו בארץ ובעולם והרחבת המרכזים הקיימים.

(ב) הקמת חממות עסקיות לנשים ערביות.

(ג) מתן תמריצים ליציאה לעבודה בדמות מס הכנסה שלילי.

(ד) הסרת חסמים ליציאה לעבודה, כגון סבסוד מעונות יום וצהרונים לילדים, וכן הקמת מערך הסעות בין היישובים הערביים למקומות העבודה הפוטנציאליים.

20 . יש להקים חממות תעשייתיות לעידוד יזמים ערבים בפיתוח רעיונות והבאתם לידי יישום.

21 . יש להקצות תקציבים להשלמת השכלה של מבוגרים. הדבר נחוץ ביותר לשילובן של נשים ערביות בשוק העבודה. כיום יש תקנה תקציבית במשרד החינוך, אך לצערנו היא אינה מתוקצבת.

22 . יש ליצור נגישות הולמת של ערבים ושל ערביות למרכזי תעסוקה. ריחוקם הגאוגרפי של הערבים ותשתית התחבורה הלקויה ביישוביהם הם חסמים מרכזיים להשתלבותם בשוק העבודה. המלצותינו בהקשר זה הן להגדיל את ההשקעות בתשתיות התחבורתיות ובאמצעי ההסעה למקומות עבודה ולהתאימם לאופי היישובים הערביים. בטווח הקצר מומלץ להעמיק את הסבסוד הממשלתי לעובדים ולחברות תחבורה.

23 . יש לשפר את השמת העובדים והעובדות הערבים. על הממשלה להפנות יותר משאבים ליחידות שירות התעסוקה הפועלות במגזר הערבי על מנת לשפר את השמת העובדים הערבים המתמודדים עם קשיים גדולים יותר מהעובדים היהודים בחיפוש תעסוקה.

24 . יש לטפח את היזמות במגזר הערבי. בכוחו של טיפוח היזמות העסקית במגזר הערבי להגדיל את שיעורי ההשתתפות בשוק העבודה, לתרום לפיתוח התעשייה המקומית ולהוות מקפצה מעל לחסמים גאוגרפיים.על מנת לעודד את היזמות העסקית של הערבים בישראל אנו ממליצים:

(א) להכניס לבתי הספר תכניות לימוד אשר יחשפו את התלמידים לאפיק תעסוקתי זה.

(ב) להקים קרן אשר תעניק "מיקרו" הלוואות לפתיחת עסקים זעירים בתנאים נוחים.

(ג) להקים מרכזים לטיפוח יזמות במגזר הערבי אשר ייעצו למעוניינים בפתיחת עסק, יעזרו להם בהתמודדות עם הבירוקרטיה הנלווית לכך וילוו את העסקים הצעירים בתחילת דרכם.

(ד) לחנך לעידוד יזמות וקריירה במסגרת של מרכזי טיפוח יזמות וארגוני החברה האזרחית.

1. הבעיות העיקריות בתעסוקת הערבים בישראל

לא סוד הוא שמצבם של הערבים בישראל בשוק העבודה גרוע ממצבם של עמיתיהם היהודים. 1

בפרק זה נמפה את הגורמים העיקריים העומדים בבסיס אי–שוויון זה, אך נימנע מקטלוג הגורמים השונים כסובב או כמסובב שכן אנו סבורים שהם כולם חלק ממעגל קסמים המזין ומתחזק את האי–שוויון בשוק העבודה בישראל. מעבודות המחקר שנערכו בתחום ומהנתונים הסטטיסטיים הקיימים עולה כי הבעיות העיקריות היום בהשתלבותם השוויונית של הערבים בישראל בשוק העבודה הן כדלקמן:

1. שיעור ההשתתפות של נשים ערביות בכוח העבודה הוא מהנמוכים ביותר בעולם. שיעורה השתתפות של הערבים בכוח העבודה בישראל נמוך באופן בולט משיעור ההשתתפות של היהודים. בשנת 2008 עמד שיעור ההשתתפות של הערבים על 42.0% , בעוד שיעור ההשתתפות של היהודים היה 59.2% . מכון
הישראלי
קבצים מצורפים :

תפריט